צמחים מהסוג קלמיה הם שיחים קטנים יחסית, אותם ניתן לגדל במיכלים לאורך חייהם ואשר גם יאירו את שהייתכם בפרחים המרהיבים שלהם.
התחזוקה שלו פשוטה למדי, מכיוון שהם ניתנים להתאמה הם לא יעניקו לנו בעיות. גלה אותם.
מקור ומאפיינים
קלמיה הם שיחים ירוקי עד שמקורם בצפון אמריקה, אירופה וקובה. הם ידועים בכינוי העממי דפנה הרים או אזליאה (אך עליכם להיזהר לא לבלבל אותם). הם צומחים לגובה שבין 20 ל -250 ס"מ.
העלים שלו פשוטים, אזומניים, מסודרים בספירלה ואורכם 2-13 ס"מ. הפרחים מקובצים בקורבינות של 10-50 יחידות, לבן, ורוד או סגול. והפרי הוא כמוסה עם חמש אונות בתוכה נמצא זרעים רבים. כל חלקיו רעילים.
הסוג מורכב מכ- 26 מינים, ביניהם:
- ק. אנגוסטיפוליה
- ק. בוקסיפוליה
- ק אריקואידים
- ק 'מיקרופילה
- ק 'פרומבומנס
- ק. לטיפוליה
הם צמחים שנראים הרבה כמו רודונדנדרוס, לא רק בגלל המאפיינים שלו אלא גם בגלל קצב הצמיחה שלו, שהוא איטי למדי.
מה הדאגות שלהם?
אם ברצונך לקבל עותק של קלמיה, אנו ממליצים לספק את הטיפול הבא:
- מקום: הם חייבים להיות בחוץ, באזור המוגן מפני שמש ישירה.
- ארץ: פוריות, מנוקזות היטב וחומציות מעט (pH 5 עד 6,5).
- סיר: מצע לצמחים חומציים מעורבבים עם 30% פרליט.
- גן: חול, רופף, עשיר בחומרים אורגניים.
- השקיה: 3-4 פעמים בשבוע בקיץ, קצת פחות בשאר השנה. השתמש במי גשמים או ללא סיד.
- מָנוּי: באביב ובקיץ עם דשן לצמחי חומצה. רצוי להשתמש בדשנים נוזליים אם הוא נמצא בסיר כדי שהניקוז ימשיך להיות טוב.
- כֶּפֶל: על ידי זרעים באביב.
- זמן שתילה: באביב.
- כַּפרִיוּת: עמיד עד -5 מעלות צלזיוס.
הכרת את הקלמיה?