זהו אחד המינים הידועים בכינויו "אבנים חיות", שם שניתן לו על ידי מידת ההשתלבות בו, כלומר הוא נעלם מעיניו בסביבתו הטבעית. מומחים וגם מי שאוספים את זה קוראים לזה לעתים קרובות ליתופס פסאודוטרוקנטלה, איך זה ידוע בעולם הבוטני.
עסיסי הוא לא קקטוס קטן, עד כדי כך שתוכלו להרים אותו בשתי אצבעות יד אחת וכי כתוצאה מכך, מומלץ מאוד לגדל אותו תמיד בסיר כדי לא לאבד אותו. התחזוקה שלו לא קשה, אך יש לזכור כמה דברים.
מקור ומאפיינים
צמח זה הוא יליד נמיביה (אפריקה), ו הוא מורכב משני סדינים מחוברים שמחולקים על ידי סדק בחלקו העליון. אלה הם בתורם גופו של המין, שזוכה למראה גלילי או אפילו חרוטי.
מאמצע שני הסדינים פרחים פורחים לקראת האביב ו / או הסתיו תלוי במזג האוויר, בדרך כלל אחד בכל פעם, הם צהובים, כמו גם עלים חדשים כמו שה"ישנים "נובלים.
בתור סקרנות, לומר שיש מי שמתייחס אליו כקקטוס מוחי, אם כי במציאות זה לא קשור לקקטוסים. עם זאת, דפוס הצבעים והקווים מזכיר מאוד את האיבר הזה. הגובה הכולל של זה ליטופס אינו עולה על חמישה או שישה סנטימטרים.
מה הדאגות שלהם?
אם אתה רוצה לקבל עותק של ליתופס פסאודוטרוקנטלהאנו ממליצים להעניק את הטיפול הבא:
- מקום: זה חייב להיות בחוץ, בשמש מלאה.
- תַת שִׁכבָה: מכיוון שהוא חי בקרקעות חוליות, עם ניקוז מעולה, אנו ממליצים לשתול אותו בפומקס גרגר קטן (1 עד 4 מ"מ), או לערבב כבול שחור עם פרלייט (למכירה כאןבחלקים שווים.
- השקיה: יש לאפשר למצע להתייבש בין השקיה.
- מָנוּי: באביב ובקיץ עם דשנים נוזליים לקקטוסים ולסוקולנטים אחרים (מוצעים כאן).
- כֶּפֶל: על ידי זרעים באביב.
- מזיקים: אף אחד, למעט חלזונות.
- כַּפרִיוּת: זה לא מתנגד לכפור.
מה חשבתם על מפעל הפאסון הזה?